החלטה בתיק ו"ע 1067/06

1.       המבקש פרש מצה"ל לגמלאות ביום 31.10.06. בצה"ל שימש כראש מחלקת אמל"ח באגף התקשו"ב מחודש אפריל 2004 ועד יום 24.7.06, מועד בו יצא לחופשת פרישה. לפנינו מבקש הוא היתר לפי סעיף 4 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 (להלן: החוק), כדי שישתלב מיידית, לאחר קבלת ההיתר, בחברת תדיראן קשר (להלן: החברה), במשרת סמנכ"ל לפיתוח עסקי.

2.       המשיבה סבורה כי על המבקש להשלים לפחות חמישה חודשי צינון מלאים מיום סיום תפקידו - 24.7.06 - בטרם יעבוד בחברה. דהיינו - ההיתר יאפשר עבודתו בחברה, לכל המוקדם, מיום 24.12.06. המבקש הביע הסכמתו לתאריך זה. בנוסף מבקשת המשיבה כי הוועדה תתנה את מתן ההיתר בתנאי לפיו המבקש לא ייצג את החברה אל מול גורמי צה"ל ומשרד הביטחון עד תום שנה מסיום תפקידו, דהיינו - עד יום 24.7.07. עמדת המשיבה מבוססת על הטעמים הבאים:

א.      יכולת ההשפעה הישירה שהיתה למבקש על הענקת זכויות לחברה התקיימה במסגרת תפקידו בשתי וועדות שפעלו בשנת 2004 (עד חודש ינואר 2005), בהן בחן תוצרים של החברה. כמו כן, עד לסיום תפקידו ביולי 2006, היה ביכולתו, בעקיפין, להשפיע על זכויות החברה, באמצעות פקודיו שהיו מעורבים, לצד גורמים רבים נוספים, בפרויקט "אפיק רחב". ברם, לגבי שני סוגי המעורבויות האמורות, הישירה והעקיפה, התמקד תפקידו של המבקש בקביעת צרכי צה"ל ובקביעת התאמת תוצרי החברה לדרישות המבצעיות, כאשר מעורבות זו הינה מרכיב אחד מתוך מערכת שיקולים רחבה שהופעלה ע"י הגורמים המוסמכים במשרד הביטחון, בהחלטתם על הענקת זכויות לחברה. המשיבה גם מסכימה עם המבקש כי לא היה במעורבותו האמורה עניין יוצא דופן או פעולה מיוחדת כלשהי שלו, המהווה חריגה "מהשגרה בעניינים באותו סוג", כלשון סעיף 14(ב)(3) לחוק. המשיבה סבורה כי יכולת ההשפעה של המבקש נבעה מביצוע רגיל ושגרתי של תפקידיו ולא היה בהתנהגותו בהקשר לחברה מאפיין כלשהו המעורר חשש לפגיעה בטוהר המידות. עם זאת, לטעמה של המשיבה, יכולת ההשפעה המצטברת על הענקת זכויות לחברה כמתואר לעיל, לא היתה זניחה ומצומצמת, כי אם יכולת ממשית, חרף היותה חלקית ומוגבלת ע"י פעולתם של בעלי תפקידים רבים נוספים.

ב.       היקפם ומשקלם של הפרויקטים של החברה, לגביהם היתה למבקש יכולת השפעה, לא היה גדול או חריג, בהשוואה לפרויקטים אחרים בהם היתה למבקש יכולת השפעה.

ג.       אשר לקשרים העתידיים של המבקש עם מערכת הביטחון,  מוסיפה המשיבה כי בשעה שסעיפים 2 ו-3 לחוק מונעים מהפורש לייצג את החברה כלפי מערכת הביטחון בפרויקטים שבהם עסק, ובמשך שנה כלפי מי שהיו כפיפיו, לא נאסר ייצוג בעניינים אחרים. אף לא נאסר לטפל בעניינים של צה"ל במסגרת עבודתו החדשה, גם אם מדובר בפרויקטים בהם עסק בשירותו. ב"כ המשיבה טוען כי בנסיבות אלו עלול להיווצר חשש שיינתן למעסיק החדש מידע פנימי רב ערך ועדכני, אשר עלול לפגוע באינטרסים של מערכת הביטחון ואף ליתן למעסיק יתרון לא הוגן בתחרות מול חברות אחרות. בנוסף, עלול ייצוג המעסיק החדש אל מול גורמי מערכת הביטחון, ליצור מראית עין של חשש לפגיעה בטוהר המידות, ובכך לפגוע באמון הציבור ברשות.

          לשיטת המשיבה, מהשיקולים שצוינו ניתן להסתפק בחלק מתקופת הצינון, כפי שהיא קבועה בחוק, ובלבד שיורחבו  האיסורים שבסעיפים 2 ו-3 לחוק, כך שעד תום שנה מסיום התפקיד יוגבל המבקש בכל ייצוג של החברה כלפי צה"ל ומשרד ביטחון, ולא רק בפרויקטים בהם טיפל.

המבקש קיבל על עצמו מגבלה זו, בהצהירו כי לא יהיה כל קשר בין ביצוע עבודתו בחברה לבין פרויקטים שעסק בהם במסגרת תפקידיו בצבא.

ד.       המבקש פורש באופן טבעי בשל גילו, ועל פי תצהירו, קיבל את הצעת העבודה חודשים רבים לאחר שסוכמה פרישתו. נסיבות הפרישה, כאמור, מפחיתות את החשש למראית עין של פגיעה בטוהר המידות.

ה.       צה"ל רואה עניין בכך שכל פורשיו יוכלו לפתח קריירה שניה בתעשייה בתחום מומחיותם ומכיר בכך כי תקופת צינון ממושכת עלולה לפגוע באופן משמעותי ביכולת זו. הדברים נכונים במשנה תוקף, ככל שהם אמורים בבעלי המקצועות הטכנולוגיים, והמבקש בכללם, הנדרשים להיות מעודכנים בחזית העשייה הטכנולוגית המשתנה ומתפתחת ללא הרף. השתלבותם המוצלחת של פורשים בקריירה שניה מעודדת את שירות הקבע הארוך בצה"ל, דבר לו נודעת חשיבות רבה, בפרט ביחס לבעלי מקצועות טכנולוגיים, בסיטואציה בה צה"ל מתחרה אל מול מעסיקים במגזר הפרטי על שירותם. בנוסף לכך, כאשר לבעל תפקיד יש יכולת השפעה על הענקת זכויות למספר חברות הפועלות בתחום מקצועו, הרי שדרישת הצינון עלולה ליצור מניעה גורפת מעיסוק במקצועו בתקופת הצינון. למבקש היתה יכולת השפעה על הענקת זכויות לחברות רבות.

3.       עמדת המשיבה מקובלת עלינו ומתמודדת עם כלל השיקולים הרלבנטיים. עמדה זו מנמקת היטב מדוע ניתן לקצר את תקופת הצינון, ומאידך מסבירה מדוע אין לבטלה ויש להתנותה בתנאי של הימנעות כוללת מייצוג החברה מול צה"ל ומשרד הביטחון במשך שנה. אכן, העובדות שפורטו ע"י המבקש, ושאושרו ע"י המשיבה, הניחו את דעתנו שבנסיבות המקרה אין חשש לפגיעה בטוהר המידות, מאחר שהמעבר לחברה אין בו משום ניצול קשרים אישיים שרכש המבקש לפני פרישתו. ואולם, בשל פוטנציאל ההשפעה על זכויות החברה כשהיה בתפקידו, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף, יש מקום לעמוד על תקופת צינון בפועל של מספר חודשים (שתבוא על סיפוקה ביום 24.12.06), וגם על מגבלת הקשר עם צה"ל ועם משרד הביטחון בעתיד.

4.       לאור האמור, אנו מתירים למבקש להחל לעבוד בחברה החל ביום 24.12.06, ובלבד שלא ייצג את החברה מול צה"ל ומול משרד הביטחון עד לחלוף שנה מיום פרישתו בפועל מהתפקיד, דהיינו עד יום 24.7.07.

ניתנה היום, כ' כסלו תשס"ז (11 בדצמבר 2006).

ההחלטה תישלח לצדדים.

_______________            ___________             ______________

מרים מזרחי, שופטת             י' ריכטר, חבר                סא"ל נ' נוימן, חבר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: